הגנת הפרטיות בבחירות לכנסת ה-26: מה חל על מפלגות ועל ספקי הקמפיין

נקודות עיקריות

• שימוש במידע מפנקס הבוחרים למטרות אחרות הוא עבירה שדינה שנתיים מאסר לפי סעיף 118א לחוק הבחירות, ובנסיבות מסוימות גם עבירה לפי חוק הגנת הפרטיות שדינה חמש שנות.
• מאגר המבוסס על מידע מפנקס הבוחרים חייב לפחות רמת אבטחה בינונית לפי תקנות אבטחת המידע.
• ספק שמעבד מידע עבור מפלגה הוא "מחזיק" גם אם השירות קצר, ותנאי סף להתקשרות עמו הוא דו״ח ביקורת או סקר סיכונים באבטחת מידע.
• איסוף מידע על תומכים פוטנציאליים מהם עצמם מחייב הסכמה והודעה לפי סעיף 11 לחוק.
• בתום הבחירות המפלגה חייבת לבער את כל עותקי הפנקס ולוודא ביעור גם אצל ספקי המיקור החיצוני.

תוכן עניינים

• מה כולל פנקס הבוחרים ולמה מותר להשתמש בו?
• מי אחראי על המידע — המפלגה או הספק?
• אילו חובות אבטחת מידע חלות על מאגרי הבחירות?
• האם מפלגות חייבות למנות ממונה על הגנת הפרטיות?
• מה מותר לאסוף על תומכים ומה עם בינה מלאכותית?
• צ׳קליסט לספק שעובד עם מפלגה
• שאלות ותשובות

הגנת הפרטיות בבחירות היא מערכת הכללים שמגבילה איך מפלגות ומי שפועל מטעמן אוספים, מנתחים ומאבטחים מידע על בוחרים, והיא נשענת בו-זמנית על חוק הבחירות לכנסת ועל חוק הגנת הפרטיות. ההנחיות שפרסמה הרשות לקראת הבחירות לכנסת ה-26 מיועדות למפלגות, אבל נספח שלם בהן עוסק בספקי שירותים טכנולוגיים ובהדרכת עובדים ומתנדבים. מי שעובד עם מידע על דעות פוליטיות עובד עם מידע בעל רגישות מיוחדת, עם כל מה שזה מחייב.

מה כולל פנקס הבוחרים ולמה מותר להשתמש בו?

לפי הנחיות הרשות, רשימות הבוחרים כוללות שם משפחה, שם פרטי, שם האב או האם, שנת לידה, מען, מספר זהות ומיקום הקלפי — והשימוש בהם מותר רק להתמודדות בבחירות וליצירת קשר עם הבוחר. כך קובע סעיף 39(ג) לחוק הבחירות, וכך מתחייב גם עקרון צמידות המטרה בסעיפים 2(9) ו-8(ב) לחוק הגנת הפרטיות.

משרד הפנים מוסר את המידע למפלגות באמצעי אלקטרוני, ושר הפנים רשאי להורות על הוספת סימן מים לזיהוי הקובץ. ההנחיות מדגישות שמותר להשתמש רק בפנקס העדכני שנמסר לקראת הבחירות האלה — לא בפנקסי עבר ולא בפנקסים מבחירות לרשויות המקומיות.

מי אחראי על המידע — המפלגה או הספק?

שתיהן. המפלגה היא "בעל שליטה במאגר" ונושאת באחריות העיקרית, ועלולה לשאת באחריות פלילית או אזרחית גם להפרות שבוצעו בידי ספק או באפליקציה מטעמה. הספק הוא "מחזיק", אף אם השירות מוגבל לתקופת הבחירות או לפרק זמן קצר יותר, וכפוף למרבית הוראות החוק והתקנות.

זה רלוונטי למשרדי פרסום דיגיטלי, ספקי אפליקציות בחירות, שירותי מסרונים ומוקדי טלפנות. לפי תקנה 15 לתקנות אבטחת המידע, המפלגה חייבת לבחון מראש את הסיכונים בהתקשרות, לחתום על הסכם כתוב ולפקח בפועל — וההנחיות קובעות שתנאי מקדים לכל התקשרות יהיה קבלת דו״ח ביקורת או סקר סיכונים באבטחת מידע מהספק. הפרטים הכלליים מפורטים במדריך על מיקור חוץ ומאגרי מידע.

להתקשרויות קצרות מועד בתקופת בחירות הרשות קובעת מינימום ברור: התחייבות של הספק לדווח למפלגה מיד על כל חשש לאירוע אבטחת מידע שבו הוא מעורב (גם במתן שירות לאחרים), על כל הליך פיקוח שפתחה נגדו הרשות, ועל כל חשש להפרת ההסכם. סעיפי ההסכם עצמם מקבילים למה שמופיע בהסכם עיבוד מידע עם ספק.

אילו חובות אבטחת מידע חלות על מאגרי הבחירות?

מאגר שכולל מידע מפנקס הבוחרים יהיה לכל הפחות ברמת אבטחה בינונית, ולכן חלה עליו גם חובת דיווח מיידי לרשות על אירוע אבטחה חמור. ההנחיות מפרטות את התקנות הרלוונטיות במיוחד:

• תקנות 8 ו-9 — גישה רק למורשים חיוניים לפי תפקידם, יומן הרשאות מעודכן, סיסמה חזקה לפחות, וזיהוי באמצעי פיזי ככל האפשר. הרשות ממליצה על אימות רב-שלבי.
• תיעוד — לוגים של כל פעולות הצפייה, ההורדה והעדכון במאגר.
• תקנה 7 — בגלל העומס והעסקת עובדים ומתנדבים ארעיים, גישה לפנקס תינתן רק למי שעבר הליך מיון מסודר והדרכה.
• תקנות 12 ו-14 — מניעת העתקה להתקנים ניידים ואבטחת תקשורת. הרשות ממליצה גם להגביל ייצוא דוחות ולחסום גיאוגרפית חיבור מחו״ל.
• תקנות 5 ו-16 — ביקורות וסקרי סיכונים, ומבדק חדירות לשירות עם תיקון הליקויים.

למי שצריך להכין מתנדבים ופעילים בזמן קצר, כדאי להסתייע במדריך על הדרכת עובדים באבטחת מידע.

האם מפלגות חייבות למנות ממונה על הגנת הפרטיות?

כן. לפי ההנחיות, חובת המינוי לפי סעיף 17ב1(א)(4) לחוק חלה על מפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת, מפני שהן מעבדות מידע בעל רגישות מיוחדת — דעות פוליטיות — בהיקף ניכר.

הנקודה שרבים מפספסים נוגעת לספקים: כשהמפלגה חייבת במינוי, החובה חלה גם על כל ספק מיקור חוץ שמעבד עבורה מידע אישי. ויתרה מזו, ספק שמשרת מפלגות רבות או גופים רבים עשוי להיות חייב במינוי בעצמו גם כשהמפלגה עצמה אינה חייבת. הרקע המלא מופיע במאמר על מי חייב למנות ממונה על הגנת הפרטיות.

מה מותר לאסוף על תומכים ומה עם בינה מלאכותית?

מותר לאסוף שמות של תומכים פוטנציאליים, גם באמצעות אפליקציה, אבל כשהמידע מגיע מהאדם עצמו נדרשת הסכמתו — מפורשת, אחרי שהוסברו לו המטרות, או כזו שניתן להסיק בבירור, למשל כשאדם הביע תמיכה מפורשת במפלגה בפרופיל פתוח ברשת חברתית. המפלגה אחראית לתת את ההודעה לפי סעיף 11 בכל פנייה מטעמה, ולהבהיר לפעילים שלה שנדרשת הסכמה. על אופן מתן הסכמה ראו גם הסכמה מדעת לעיבוד מידע אישי.

לגבי בינה מלאכותית ההנחיות חד-משמעיות: כל הוראות חוק הגנת הפרטיות חלות גם על איסוף ועיבוד מידע אישי באמצעות מערכות בינה מלאכותית במערכת הבחירות, כולל מידע שנוצר בדרך של היסק או הערכה. מודל שמנחש את נטייתו הפוליטית של בוחר יוצר מידע אישי חדש — ורגיש. ודיוור של מסרונים ומיילים כפוף לכללי הדיוור הישיר בחוק הגנת הפרטיות.

צ׳קליסט לספק שעובד עם מפלגה

ספק שמקבל גישה למידע בוחרים צריך להיות מוכן להציג את הדברים הבאים לפני תחילת העבודה.

1. דו״ח ביקורת או סקר סיכונים עדכני באבטחת מידע — תנאי סף להתקשרות.
2. הסכם כתוב שמגדיר סוגי מידע, מטרות, מערכות, מורשי גישה ואופן סיום ההתקשרות.
3. בדיקת חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות אצל הספק עצמו.
4. הרשאות לפי צורך לדעת, אימות רב-שלבי ולוגים של צפייה, הורדה ועדכון.
5. מיון והדרכה של כל מי שמקבל גישה, כולל עובדים זמניים.
6. התחייבות לדיווח מיידי למפלגה על חשש לאירוע אבטחת מידע ועל הליכי פיקוח נגד הספק.
7. ביעור מתועד של כל העותקים בתום הבחירות, כולל גיבויים, ואישור בכתב למפלגה.

שאלות ותשובות

האם מפלגה רשאית להעביר מידע מפנקס הבוחרים לצד שלישי?

לא לשימושים אחרים. סעיף 39(ג) לחוק הבחירות אוסר שימוש שאינו קשור להתמודדות בבחירות ולקשר עם הבוחר, לרבות העברה לצד שלישי לשימושים אחרים. ספק שמעבד מידע עבור המפלגה פועל כמחזיק וכפוף להסכם ולתקנות.

מה קורה לפנקס הבוחרים אחרי הבחירות?

המפלגה צריכה להחזיר את מידע הפנקס או לבער אותו, ולפי הנחיות הרשות לבער את כל העותקים ולוודא ביעור גם אצל כל ספקי המיקור החיצוני.

האם מותר להשתמש בפנקס בוחרים מבחירות קודמות?

לא. ההנחיות קובעות שמותר להשתמש רק בפנקס העדכני שקיבלה המפלגה לקראת הבחירות הנוכחיות, ולא בפנקסי עבר או בפנקסים מבחירות לרשויות המקומיות.

האם מתנדבים יכולים לקבל גישה למידע על בוחרים?

רק אחרי הליך מיון מסודר והדרכה על החובות לפי החוק והתקנות, ורק במידה הנדרשת לתפקידם, לפי תקנות 7, 8 ו-9 לתקנות אבטחת המידע.

האם הוראות החוק חלות על ניתוח בוחרים בבינה מלאכותית?

כן. הרשות מבהירה שכל הוראות חוק הגנת הפרטיות חלות על עיבוד מידע אישי במערכות בינה מלאכותית במערכת הבחירות, כולל מידע שנוצר בדרך של היסק או הערכה.

לקריאה נוספת ומקורות

• הרשות להגנת הפרטיות — הנחיות למפלגות לקראת הבחירות לכנסת ה-26 (PDF)
• חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981 — נוסח מלא
• תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז-2017
• דיווח על פרסום ההנחיות למפלגות (law.co.il, מאי 2026)

המידע במאמר זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לפני קבלת החלטות יש להיוועץ בבעל מקצוע מוסמך.

להמשך קריאה

• תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות — המדריך המלא לבעלי אתרים
• רגולציית בינה מלאכותית בישראל: מה כבר מחייב עסקים היום
• מיפוי מאגרי מידע בארגון: הצעד הראשון לעמידה בתיקון 13

קריאה משלימה לספקי קמפיין ולמפלגות

• מסמך הגדרות המאגר: מה חייב להיכלל בו ומי חייב להחזיק אותו — מאגר בוחרים הוא מאגר מידע לכל דבר, ותקנה 2 מחייבת להחזיק עבורו מסמך הגדרות.
• התראה מינהלית מהרשות להגנת הפרטיות: מתי מקבלים אותה ומה עושים — מה קורה כשהרשות מגלה הפרה — השלב שלפני עיצום כספי.
• הסכם עיבוד מידע (DPA) עם ספק: מה חייב להיכלל בו — החוזה שכל ספק קמפיין שמקבל גישה לנתוני בוחרים צריך לחתום.