✦ תואם חוק הגנת הפרטיות ותיקון 13 · באנר, מסמכים משפטיים וחסימת סקריפטים, בתוסף אחד ראו חבילות
רגולציה ואכיפה

בקשת הסרה מרשימת דיוור: איך עסק מטפל בה בלי לספוג עיצום

P צוות Privorify · 19/11/2026 · 8 דק׳ קריאה
נציגת שירות לקוחות מסמנת לקוח כחסום לשיווק במערכת
בקצרה: מי שמבקש להפסיק לקבל פניות שיווקיות זכאי שהפרטים שלו יוסרו ממאגר הדיוור. התעלמות מבקשה כזו עלתה להוט מובייל עיצום של 70,000 ₪ מהרשות להגנת הפרטיות. כדי לא להגיע לשם, צריך רשימת חסומים אחת שכל ערוצי השיווק והמשווקים החיצוניים מחויבים אליה.

נקודות עיקריות

  • חוק הגנת הפרטיות נותן לכל אדם זכות לדרוש שפרטיו יימחקו ממאגר המשמש לדיוור ישיר.
  • באוגוסט 2025 הטילה הרשות להגנת הפרטיות עיצום של 70,000 ₪ על הוט מובייל, אחרי יותר מ-20 פניות שיווקיות ללקוח לשעבר שביקש הסרה, לפי הדיווחים.
  • העסק אחראי גם לפניות של משווקים ומוקדים שפועלים בשמו, לא רק לפניות של העובדים שלו.
  • הסרה מדיוור אינה מחיקת כל המידע: מסמנים את הלקוח כחסום לשיווק ושומרים רק את מה שנדרש מסיבה אחרת.
  • תהליך הסרה טוב הוא חמישה שלבים: קליטה, חסימה מרכזית, הפצה לספקים, אישור ללקוח ובקרה.

תוכן העניינים:

כמעט כל עסק ששולח ניוזלטר, מסרונים או מפעיל מוקד מכירות יקבל במוקדם או במאוחר בקשת הסרה מדיוור. בקשת הסרה מדיוור היא דרישה של אדם להפסיק להשתמש בפרטים שלו לצורך פניות שיווקיות ולמחוק אותם מרשימת התפוצה. נשמע פשוט, אבל בפועל הפרטים של לקוח מפוזרים בין מערכת הדיוור, ה-CRM, קובצי האקסל של המוקד ורשימות של משווקים חיצוניים. אם אחת מהן לא מתעדכנת, הלקוח ממשיך לקבל פניות והעסק חשוף לעיצום ולתביעה. המאמר מסביר מה החוק דורש, מה למדנו מהעיצום על הוט מובייל ואיך בונים תהליך שעובד. אם אתם רק מתחילים לסדר את נושא הפרטיות בעסק, כדאי להכיר גם את פתרון הציות של Privorify לחוק הגנת הפרטיות.

מה זו בקשת הסרה מדיוור ומה החוק אומר עליה?

חוק הגנת הפרטיות מחייב כל מי שמנהל מאגר לדיוור ישיר לאפשר לאדם לדרוש שפרטיו יימחקו מהמאגר, ולכבד את הדרישה. הוראות הדיוור הישיר נמצאות בסעיף 17ו לחוק, שגם מחייב לציין בכל פנייה שיווקית שקיימת זכות כזו ולתת את פרטי הקשר לבקשת ההסרה. כלומר, ההסרה היא לא מחווה של שירות לקוחות, אלא חובה חוקית.

בפועל, יש שתי שאלות שהרשות שואלת: האם העסק אפשר לאדם לבקש הסרה בקלות, והאם הבקשה כובדה בכל הערוצים. עסק שמציג קישור הסרה בכל מייל אבל ממשיך להתקשר מהמוקד לאותו לקוח נכשל בשאלה השנייה.

מה נחשב דיוור ישיר?

דיוור ישיר הוא פנייה אישית לאדם, בכל אמצעי, שמטרתה לשכנע אותו לרכוש מוצר או שירות, לתרום או להשתתף במשהו. זה כולל מייל, מסרון, וואטסאפ, שיחת טלפון ממוקד ומכתב בדואר. הרחבה על ההגדרות והחובות הכלליות תמצאו במדריך דיוור ישיר אחרי תיקון 13 ומה מותר ברשימות תפוצה.

מה קרה בפרשת הוט מובייל ולמה זה חשוב לכל עסק?

לפי הדיווחים, הרשות להגנת הפרטיות הטילה על הוט מובייל עיצום כספי של 70,000 ₪ אחרי שלקוח לשעבר, שביקש שוב ושוב להפסיק את הפניות, קיבל יותר מ-20 פניות שיווקיות בין 2022 ל-2025. חלק מהפניות בוצעו בידי נציגי החברה וחלק בידי משווקים שפעלו מטעמה. ההחלטה מתוארכת ל-13 באוגוסט 2025 במאגר המעקב Digital Policy Alert, ופורטה בדיווח של ישראל היום על העיצום.

שלושה לקחים בולטים מהמקרה:

  • הסכום אינו העיקר. העיצום נבע מתלונה של אדם אחד. עסק עם מאות לקוחות שלא הוסרו חשוף להרבה יותר, ובנוסף לתובענות ייצוגיות.
  • הזמן לא מוחק את החובה. הלקוח הפסיק להיות מנוי עוד ב-2018, ובכל זאת הפניות נמשכו שנים אחר כך. רשימות ישנות של לקוחות לשעבר הן מקור סיכון מוכר.
  • האחריות לא נעצרת בדלת של העסק. פניות של משווקים מטעם החברה נכללו בבדיקה.

מאז תיקון 13 לחוק, שנכנס לתוקף באוגוסט 2025, לרשות יש סמכויות פיקוח ועיצום רחבות יותר, כך שהמקרה הזה הוא סימן לכיוון ולא חריג.

איזה חוק חל: חוק הגנת הפרטיות או חוק הספאם?

על רוב העסקים חלים שני חוקים במקביל: חוק הגנת הפרטיות, שעוסק במאגר ובזכות להימחק ממנו, וסעיף 30א לחוק התקשורת ("חוק הספאם"), שעוסק בשליחת דברי פרסומת במייל, במסרון, בפקס ובחיוג אוטומטי. כל אחד מהם מסדיר צד אחר של אותה פנייה, ולכן עמידה באחד לא פוטרת מהשני.

נושא חוק הגנת הפרטיות (דיוור ישיר) חוק התקשורת, סעיף 30א
מה מוסדר ניהול מאגר לדיוור והזכות להימחק ממנו שליחת פרסומת באמצעים אלקטרוניים
ערוצים כל אמצעי, כולל שיחות טלפון ממוקד מייל, מסרון, פקס, חיוג אוטומטי
מי אוכף הרשות להגנת הפרטיות בעיקר תביעות אזרחיות של הנמענים
מה עושים בבקשת הסרה מוחקים מהמאגר לדיוור מפסיקים לשלוח פרסומות

שיחות טלפון שיווקיות אנושיות כפופות גם למאגר "אל תתקשר אליי". את הכללים ואת דרך הבדיקה של הרשימה פירטנו במאמר על מאגר אל תתקשר אליי ושיחות שיווק טלפוניות.

איך בונים תהליך הסרה שבאמת עובד?

תהליך הסרה תקין מבוסס על רשימת חסומים מרכזית אחת, שכל מערכת שיווק וכל ספק חיצוני בודקים מולה לפני כל פנייה. הבעיה ברוב העסקים אינה חוסר רצון, אלא פיזור: ההסרה מתבצעת במערכת הדיוור במייל, אבל המוקד עובד מקובץ אחר. הנה התהליך המומלץ:

  1. קליטה מכל ערוץ. לקוחות מבקשים הסרה בתשובה למייל, בטלפון לנציג, בצ׳אט או בתגובה בוואטסאפ. מגדירים שכל בקשה כזו, בכל ערוץ, נרשמת בתאריך ובשעה.
  2. חסימה מרכזית. מסמנים את הלקוח כ"חסום לשיווק" בשדה אחד במערכת המרכזית (בדרך כלל ה-CRM), וכל מערכת אחרת מסתנכרנת ממנו.
  3. הפצה לספקים. מעבירים את רשימת החסומים המעודכנת לכל מוקד, משווק או פלטפורמת דיוור חיצונית, וקובעים בחוזה מועד מקסימלי לעדכון.
  4. אישור ללקוח. שולחים הודעת אישור קצרה, בלי שום תוכן שיווקי.
  5. בקרה תקופתית. פעם ברבעון בודקים מדגם של רשימות קמפיין ומוקד מול רשימת החסומים.

צ׳קליסט מהיר לבדיקה עצמית

  • ☐ בכל הודעה שיווקית יש דרך פשוטה ובולטת לבקש הסרה.
  • ☐ יש שדה "חסום לשיווק" אחד, ולא כמה רשימות נפרדות.
  • ☐ ייבוא רשימה חדשה למערכת עובר סינון מול החסומים.
  • ☐ בחוזים עם משווקים יש סעיף על עדכון חסומים וזכות ביקורת.
  • ☐ לקוחות לשעבר לא נכנסים אוטומטית לקמפיינים של "החזרת לקוחות" בלי בדיקה.

מה לעשות כשמשווק חיצוני פונה בשם העסק?

כשמשווק או מוקד חיצוני פונה בשם העסק, העסק נשאר אחראי לכך שהפנייה חוקית, ולכן הוא צריך להעביר לספק את רשימת החסומים ולחייב אותו בחוזה לעבוד לפיה. בפרשת הוט מובייל הפניות של משווקים מטעם החברה היו חלק מהממצאים, וזה המקום שבו עסקים רבים נופלים.

כדאי להסדיר עם כל ספק כזה הסכם עיבוד מידע שמגדיר מה מותר לו לעשות עם הרשימה, תוך כמה זמן הוא מעדכן הסרות, ומה קורה ברשימה בסיום ההתקשרות. ההנחיות להתקשרות כזו מפורטות במדריך מיקור חוץ ומאגרי מידע: מה נדרש לפני שנותנים לספק גישה. סימן אזהרה מובהק: ספק שלא יודע להגיד לכם כמה בקשות הסרה קיבל בחודש האחרון.

אילו טעויות הכי נפוצות גורמות ללקוח להמשיך לקבל פניות?

רוב המקרים שבהם לקוח ממשיך לקבל פניות אחרי בקשת הסרה נובעים מכמה טעויות חוזרות: רשימות כפולות, ייבוא מחדש של קבצים ישנים, וערוצים שלא מחוברים למערכת המרכזית. מניסיון בעבודה עם עסקים קטנים ובינוניים, אלה התקלות הבולטות:

  • ייבוא חוזר. מישהו מעלה קובץ לקוחות ישן למערכת הדיוור, והחסומים חוזרים לרשימה.
  • הסרה בערוץ אחד בלבד. הלקוח הוסר מהמייל, אבל עדיין מקבל מסרונים או שיחות.
  • מחיקה במקום חסימה. מחיקה מלאה של הרשומה גורמת לכך שבייבוא הבא הלקוח נקלט כחדש. עדיף לשמור את הכתובת או המספר ברשימת חסומים בלבד, רק לצורך החסימה.
  • קמפיינים לרשימות שנקנו. רשימה שנקנתה מגורם חיצוני עלולה לכלול אנשים שכבר ביקשו מכם הסרה. ראו גם את המדריך על בדיקת חוקיות של רשימות לידים לפני שימוש.

סיכום מעשי: אם תוכלו לענות "כן" על כל סעיפי הצ׳קליסט שלמעלה, ולהראות תיעוד של בקשות ההסרה ושל העברתן לספקים, אתם במצב טוב בהרבה מרוב השוק אם תגיע תלונה או ביקורת.

שאלות נפוצות

תוך כמה זמן צריך להסיר לקוח שביקש להפסיק לקבל דיוור?

חוק הגנת הפרטיות מחייב למחוק את הפרטים ממאגר הדיוור לפי דרישה, ומעבר לכך כדאי לפעול מיד: עצירת הפניות בכל הערוצים כבר באותו יום עבודה, ועדכון כל ספק או משווק חיצוני בתוך ימים ספורים. כל פנייה שיווקית אחרי הבקשה עלולה להיחשב הפרה.

האם בקשת הסרה בטלפון תקפה, או רק בכתב?

החוק מדבר על דרישה בכתב, אבל מבחינה מעשית כדאי להתייחס לכל בקשה ברורה, גם בטלפון, בצ׳אט או בתגובה להודעה, כבקשה מחייבת ולתעד אותה. הרשות בוחנת אם העסק כיבד את רצון האדם, ולא רק את צורת הבקשה.

מה ההבדל בין הסרה מדיוור לבין מחיקת כל המידע על הלקוח?

הסרה מדיוור עוצרת את השימוש בפרטים לצורך שיווק. העסק רשאי, ולפעמים גם חייב, להמשיך לשמור מידע לצורכי חשבונאות, אחריות על מוצר או חובה חוקית אחרת. לכן מסמנים את הלקוח כחסום לשיווק ולא בהכרח מוחקים את כל הרשומה.

האם העסק אחראי גם כשמשווק חיצוני פנה ללקוח?

כן. בפרשת הוט מובייל הרשות התייחסה גם לפניות שבוצעו בידי משווקים שפעלו מטעם החברה. מי שמזמין את הדיוור צריך לוודא שרשימת החסומים מגיעה לכל מי שפונה בשמו.

האם מותר להמשיך לשלוח ללקוח הודעות שירות אחרי שביקש הסרה?

הודעות שירות טהורות, כמו אישור הזמנה או עדכון על תקלה בחשבון, אינן דיוור שיווקי. אבל הודעת שירות שמשולבת בה הצעה או מבצע עלולה להיחשב פרסומת, ולכן כדאי להפריד ביניהן לגמרי.

המידע במאמר זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לפני קבלת החלטות יש להיוועץ בבעל מקצוע מוסמך.

לקריאה נוספת ומקורות

Privorify
צוות Privorify כותבים על פרטיות, עוגיות ועמידה בחוק הגנת הפרטיות.