
נקודות עיקריות
- ב-2025 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות ממצאי הפרה נגד חברת האחסון סייברסרב, שנפרצה ב-2021: נהלים לא מעודכנים, אבטחה פיזית לקויה, היעדר ביקורות תקופתיות והדרכה חסרה.
- לפי דיווחים, מערך הסייבר הלאומי הזהיר את סייברסרב כמה פעמים לפני הפריצה, והחברה הגיעה להסדר בתובענה ייצוגית בסכום של כ-480 אלף שקל.
- תקנות אבטחת המידע מחייבות לבחון סיכונים ולהסדיר חובות אבטחה בהסכם לפני שמוסרים מידע לגורם חיצוני.
- פריצה אחת לספק אחסון חושפת בבת אחת את המידע של כל האתרים שמאוחסנים אצלו.
- עשר שאלות פשוטות לספק מסננות את רוב הסיכונים, עוד לפני שמשווים מחירים.
תוכן העניינים:
- למה חברת האחסון היא חלק ממאגר המידע שלכם?
- מה קרה בפריצה לסייברסרב ומה הרשות מצאה?
- מה התקנות דורשות כשמאחסנים מידע אישי אצל ספק?
- אילו שאלות לשאול חברת אחסון לפני שבוחרים בה?
- מה ההבדל בין סוגי האחסון מבחינת אבטחה?
- מה עושים כשהספק הקיים לא עומד ברף?
- שאלות נפוצות
כשבעלי עסקים בוחרים חברת אחסון, הם משווים בדרך כלל מחיר, מהירות ושירות. השאלה של אבטחת מידע נשארת בצד. חברת אחסון היא הספק שמחזיק את השרתים שעליהם רץ האתר, ובפועל גם את כל המידע שהאתר אוסף: טפסי לידים, הזמנות, חשבונות משתמשים ומסמכים שהועלו. כלומר, מבחינת חוק הגנת הפרטיות, היא מחזיקה חלק ממאגר המידע של העסק. המאמר מסביר למה זה חשוב, מה קרה כשחברת אחסון ישראלית נפרצה, ואיך בודקים ספק לפני שמפקידים אצלו את פרטי הלקוחות. למי שרוצה לסדר את כל תמונת הציות של העסק, כדאי להכיר את פתרון הציות של Privorify לחוק הגנת הפרטיות.
למה חברת האחסון היא חלק ממאגר המידע שלכם?
חברת האחסון מחזיקה את בסיס הנתונים של האתר, את הקבצים ואת הגיבויים, ולכן כל חולשה אצלה היא חולשה במאגר שלכם. חוק הגנת הפרטיות מבחין בין בעל השליטה במאגר, שקובע את מטרות העיבוד, לבין מחזיק, שמחזיק את המידע עבורו. חברת אחסון היא בדרך כלל מחזיק. האחריות של בעל השליטה לא עוברת אליה. ההבחנה מוסברת בהרחבה במאמר בעל שליטה במאגר מידע מול מחזיק אחרי תיקון 13.
יש גם סיכון מבני: חברת אחסון משרתת מאות או אלפי אתרים. מי שתוקף אותה לא צריך לפרוץ לכל אתר בנפרד. פריצה אחת לשרת משותף או לממשק הניהול נותנת גישה לנתונים של לקוחות רבים בבת אחת. לכן ספקי אחסון הם יעד מועדף לקבוצות תקיפה.
מה קרה בפריצה לסייברסרב ומה הרשות מצאה?
ב-2021 נפרצה חברת האחסון הישראלית סייברסרב, ומידע מאתרים שאוחסנו אצלה דלף, ביניהם אתר ההיכרויות לקהילה הגאה "אטרף". ב-2025 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות ממצאי הפרה נגד החברה. לפי סיכום ממצאי הרשות שפרסם משרד פרל כהן, הליקויים כללו נהלי אבטחה שלא עודכנו, אבטחה פיזית לקויה של המערכות, אי-ביצוע ביקורות תקופתיות והדרכה לא מספקת של העובדים.
לפי דיווח ב-Times of Israel, מערך הסייבר הלאומי הזהיר את החברה כמה פעמים לפני הפריצה שהיא פגיעה, והפריצה יוחסה לקבוצה המזוהה עם איראן. לפי אותו סיכום של פרל כהן, החברה הגיעה להסדר בתובענה ייצוגית בסכום של כ-480 אלף שקל.
הלקח לבעלי אתרים: הליקויים שנמצאו הם בסיסיים, לא מתוחכמים. נוהל אבטחה כתוב, ביקורת תקופתית והדרכה הם בדיוק הדברים שאפשר לשאול עליהם ספק לפני שבוחרים בו. וגם היום, דיווחים על קבוצות תקיפה שפורצות לספקי אחסון כדי להגיע לאתרים ישראליים ממשיכים להתפרסם.
מה התקנות דורשות כשמאחסנים מידע אישי אצל ספק?
תקנה 15 לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017, עוסקת במיקור חוץ: לפני שמוסרים מידע לגורם חיצוני צריך לבחון את סיכוני האבטחה, ולהסדיר בהסכם את חובות האבטחה של הספק ואת הפיקוח עליו. חברת אחסון היא מקרה מובהק של גורם כזה. המשמעות המעשית: צריך לבחור ספק על בסיס בדיקה, לחתום איתו על הסכם שמתייחס לאבטחה, ולוודא מדי פעם שהוא עומד בו.
בנוסף, התקנות מחייבות שמאגר שמחובר לאינטרנט יהיה מוגן מפני חדירה ותוכנות זדוניות, ושהעברת מידע ברשת תהיה מוצפנת. ברוב האתרים, חלק גדול מהאמצעים האלה בפועל בידי חברת האחסון. הפירוט המלא של מה שחייב להופיע בהסכם נמצא במדריך הסכם עיבוד מידע (DPA) עם ספק.
אילו שאלות לשאול חברת אחסון לפני שבוחרים בה?
עשר שאלות פשוטות מגלות במהירות אם לספק יש אבטחה אמיתית או רק דף שיווקי. ספק רציני יענה עליהן בכתב, בלי להתחמק. אם אתם כבר אצל ספק, אפשר לשלוח לו את אותן שאלות עכשיו.
| שאלה לספק | תשובה טובה | נורה אדומה |
|---|---|---|
| איך מגבים את האתר ולכמה זמן? | גיבוי יומי, במיקום נפרד, עם אפשרות שחזור | "הגיבוי באחריות הלקוח" |
| האם יש אימות דו-שלבי לממשק הניהול? | כן, ואפשר לחייב אותו | סיסמה בלבד |
| איך מופרדים חשבונות של לקוחות שונים? | בידוד בין חשבונות או שרת ייעודי | אין תשובה ברורה |
| כל כמה זמן מעדכנים את תוכנות השרת? | עדכוני אבטחה שוטפים לפי מדיניות כתובה | גרסאות ישנות של PHP או מסד נתונים |
| תוך כמה זמן תודיעו לי על אירוע אבטחה? | התחייבות בכתב להודעה מיידית | "נעדכן אם יהיה צורך" |
| איפה נמצאים השרתים והגיבויים? | מדינה ומרכז נתונים מוגדרים | לא ידוע |
ועוד ארבע שאלות שכדאי להוסיף: האם יש לספק נוהל אבטחה כתוב ומי אחראי עליו; האם מתבצעות ביקורות או מבדקי חדירות תקופתיים; האם הוא משתמש בקבלני משנה עם גישה לשרתים; ומה קורה לנתונים ולגיבויים כשעוזבים אותו. ארבע השאלות האלה תואמות בדיוק את הליקויים שהרשות מצאה בפרשת סייברסרב.
מה ההבדל בין סוגי האחסון מבחינת אבטחה?
אחסון שיתופי זול ונוח אבל חולק שרת עם אתרים אחרים; שרת וירטואלי או ייעודי נותן יותר בידוד אבל דורש ניהול; ואחסון מנוהל מעביר חלק מהאחריות הטכנית לספק. אין סוג אחד שמתאים לכולם. ההחלטה תלויה בכמות ובסוג המידע שהאתר אוסף.
- אחסון שיתופי: מתאים לאתר תדמית עם טופס יצירת קשר פשוט, בתנאי שהספק מבודד חשבונות ומגבה.
- שרת וירטואלי (VPS) או ענן: מתאים לחנות או לאזור משתמשים, אבל מישהו צריך לעדכן ולנטר אותו. שרת לא מנוהל שאף אחד לא מעדכן גרוע מאחסון שיתופי טוב.
- אחסון מנוהל לוורדפרס: הספק מטפל בעדכונים, בגיבוי ובחומת אש. עדיין חשוב לוודא שיש אימות דו-שלבי ותיעוד גישה.
מה שקורה בתוך האתר, כמו תוספים, הרשאות משתמשים וטפסים, נשאר באחריותכם בכל סוג אחסון. צ׳קליסט לכך תמצאו במאמר אבטחת אתר וורדפרס שאוסף מידע אישי.
מה עושים כשהספק הקיים לא עומד ברף?
אם הספק לא עונה על שאלות האבטחה או עונה תשובות לא מספקות, כדאי לתכנן מעבר מסודר: גיבוי מלא, העברה לספק חדש, החלפת כל הסיסמאות והמפתחות, ומחיקת המידע אצל הספק הישן עם אישור בכתב. מעבר בלי מחיקה משאיר עותק נוסף של המאגר אצל גורם שכבר לא עובד איתכם.
- ממפים איזה מידע אישי נמצא באתר ובגיבויים.
- בוחרים ספק חדש לפי שאלון האבטחה וחותמים על הסכם.
- מעבירים את האתר, בודקים שהכול עובד ומחליפים סיסמאות, מפתחות API ופרטי מסד הנתונים.
- מבקשים מהספק הישן למחוק את האתר והגיבויים ולאשר זאת בכתב.
- מעדכנים את מסמך הגדרות המאגר ואת רשימת הספקים של העסק.
גם אם הספק טוב, כדאי לחזור על הבדיקה פעם בשנה. ספקים מתמזגים, נמכרים ומשנים תשתיות, ומה שהיה נכון לפני שלוש שנים לא בהכרח נכון היום.
שאלות נפוצות
האם בעל האתר אחראי לדליפה שקרתה אצל חברת האחסון?
ככלל, בעל השליטה במאגר נשאר אחראי למידע גם כשהוא מאוחסן אצל ספק. תקנות אבטחת המידע מחייבות לבחון את הסיכונים לפני ההתקשרות ולהסדיר בהסכם את חובות האבטחה של הספק, ולכן בחירה רשלנית של ספק עלולה להיחשב כשל של בעל האתר עצמו.
האם אחסון שיתופי זול מספיק לאתר עם טופס לידים?
לאתר תדמית בלי מידע אישי, אחסון שיתופי יכול להספיק. כשהאתר אוסף פרטי לקוחות, הזמנות או מסמכים, כדאי לבדוק שהספק מפריד בין חשבונות, מגבה, מעדכן תוכנה ומאפשר אימות דו-שלבי. המחיר לבדו לא קובע, אבל ספק בלי מענה לשאלות האלה הוא סיכון.
מה חייב להופיע בהסכם עם חברת אחסון?
לפחות: איזה מידע הספק מחזיק ולאיזו מטרה, אמצעי האבטחה שהוא מתחייב להם, חובת דיווח מיידי על אירוע אבטחה, מגבלות על העסקת קבלני משנה, מיקום השרתים, ומה קורה למידע ולגיבויים בסיום ההתקשרות.
האם מותר לאחסן את האתר בשרתים מחוץ לישראל?
אחסון בחו"ל הוא העברת מידע אל מחוץ לישראל, ולכן חלים עליו הכללים של העברת מידע לחו"ל. ברוב המקרים ספקים גדולים באירופה ובארה"ב עומדים בדרישות, אבל צריך לבדוק את התנאים לפני שמחליטים.
מה לעשות אם חברת האחסון שלי הודיעה על פריצה?
לפעול מיד: להחליף סיסמאות ומפתחות גישה, לבדוק אילו נתונים היו חשופים, לתעד את האירוע, ולבחון עם יועץ אם מדובר באירוע אבטחה חמור שמחייב דיווח לרשות להגנת הפרטיות. לא מחכים לדוח הסופי של הספק.
המידע במאמר זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לפני קבלת החלטות יש להיוועץ בבעל מקצוע מוסמך.